ביטול עסקאות, העדפת עסקאות

התובעת מכרה דירה שצמוד לה משטח ועליו מחסן לא חוקי. התובעת טענה כי כשחתמה על הסכם המכר, לא התכוונה למכור את המחסן וכי ההסכם מקורו בטעות ויש להצהיר כי המשטח והמחסן לא נמכרו חרף ההצמדה

כשהירושה היא יקרת ערך כמו דירת מגורים, יש תמריץ להפעלת לחץ - על המוריש, על נותן המתנה, או על היורש. שאלה שמתעוררת במקרים אלה היא האם הפעלת הלחץ עולה כדי עושק או כפייה. להלן שני פסקי דין שניתנו לאחרונה ביחס להעברת דירת מגורים ודנו בשאלת העושק

מינהל מקרקעי ישראל, לא רשם עיקול על זכויות של חייב שדירתו רשומה במינהל, וזאת בשל חוב שלו כלפי בנק פועלים. הבנק דאג למסור צו עיקול, אך הצו נעלם מבין מסמכי המינהל. קונה בתום לב רכש את הדירה על בסיס אשור זכויות ממינהל שלא ציין את העיקול. בית המשפט חייב את הבנק לשלם לבנק בגין הרשלנות

המערערות רכשו זכויות בדירה בירושלים מאח אחד. האח השני טען לבעלות מכוח זה שהאח המוכר סחט את אביו ורשם את הזכויות על שמו. במחוזי דחו את תביעת המערערות, בעליון התהפך העניין והמערערות זכו תוך קביעה שהאח השני נגוע בחוסר תום לב

המבקשים הם נושים של אחד מיורשי אם שנפטרה. לקראת הוצאת צו ירושה, הבן שהיה חייב כספים הסתלק לטובת אחיו וניתן צו ירושה לטובת הבן הנשאר. הנושים הגישו בקשה לתקן את הצו ירושה כדי שהחייב יירשם כיורש נוסף והם יוכלו לתפוס את חלקו. בקשתם אושרה

העותרים רכשו חנות כלשהי, וארבע שנים לאחר מכן הנתבעים רכשו את אותה חנות. בית המשפט העדיף את העסקה השנייה, כי העותרים התרשלו ולא רשמו במשך כארבע שנים כל הערת אזהרה בגין רכישתם

תקציר: בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המשיבים והורה למחוק את המערערת מפנקסי מרשם מקרקעין, כי בתחרות עם עסקה קודמת יש להעדיף את העסקה הראשונה. הערעור נדחה תוך קביעה שהמערערת לא הוכיחה תום לב הדרוש.

הבנק משכן חלק ממקרקעין שהיו בבעלות מספר שותפים. התברר כי כחמש שנים לפני הבנק, רכשה עמותה חלק בקרקע אך לא רשמה הערת אזהרה. ביהמ"ש דחה את תביעת העמותה בקובעו כי מאחר והקרקע היא בשיתוף של הרבה בעלים, אי אפשר היה בביקור להבין כי יש זכויות או חזקה בלעדית כלשהי של מישהו בקרקע

בית המשפט העליון הפך את הכרעת בית המשפט המחוזי בעניין עסקאות נוגדות במקרקעין, בקבעו כי במצב של זכויות נוגדות אין לחלק את המקרקעין על בסיס תורת האשם התורם, שמקורה בדיני הנזיקין, וכי על בית המשפט לפסוק על יסוד ההסדר הספציפי הקבוע בסעיף 9 לחוק המקרקעין

העליות החדות במחירי הדירות מולידות מצבים שכיחים בהם המוכרים מחליטים לנטוש עסקה שכבר התגבשה במסגרת המו"מ, כדי לנסות למוכר את הדירה מחדש במחיר גבוה יותר - התנהגות שלא בתום לב שיכולה לעלות ביוקר

המבקשת מכרה מקרקעין למשיב. בהסכם הרכישה המשיב מתחייב לשלם את מס השבח שחל על העסקה. המשיב נמנע מלשלם את תשלום המס, ושלטונות המס החלו לעקל את זכויות המבקשת. המבקשת, לאחר כשלוש שנים, שלחה הודעת ביטול עסקה, וביהמ"ש קבע כי הביטול אינו כדין באשר לא ניתן תוך זמן סביר

הסבת הסכם שקיבלה בדיעבד את אישור הצד השני, עלולה לשלול טענה של ביטול עסקה

לפי טענת המבקשים, הם הנהנים ובעלים אמיתיים של מקרקעין אשר רשומים על שם משיב 3 כנאמן. לימים משיב 3 נקלע לקשיים, והבנק הטיל עיקול על הנכס. בית המשפט קבע כי חרף העובדה שהמבקשים לא רשמו כל הערה על נאמנות, עדיין הנהנים גוברים על המעקל

מהו הדין במקום בו בוטלה עיסקה לרכישת דירה, אך המוכר לא השיב את מלוא התשלומים שקיבל. האם ההשבה היא תוצאת ביטול או אינדיקציה לביטול

הוראת ביצוע של רשות המיסים מאפשרת בנסיבות מסוימות הכרה בביטול עיסקה גם על סמך הצהרה חד צדדית. דומה שהגיעה העת לגמישות גם ביחס לדרישת רשות המיסים להימנע מעיסקה נוספת בעתיד בין הצדדים

פסיקה חדשה של ועדת הערר בחיפה מרחיבה את האפשרות לבטל עיסקה במקרקעין במקרה של טעות - אפילו במקרה בו העיסקה נטעה שורשים בקרקע המציאות